צבעי הזמן הוא דרמה עם נגיעה קומית, שמתחילה ברעיון פשוט אך מסקרן: שלושים בני משפחה רחוקים, שלא מכירים זה את זו, מגלים ביום אחד שהם עומדים לרשת בית בנורמנדי שהיה נטוש במשך שנים. מתוך המידע הזה מתגלגלת עלילה אנושית וחמה, שמערבבת בין התרגשות משפחתית לבין בלגן מעשי, כשארבעה מתנדבים לנסוע ולבדוק את מצב הבית לקראת מכירתו. בתוך החלל הנטוש הם נתקלים באוצרות שנשכחו מאחור, והם הופכים למפתח לסיפור גדול יותר.
מה שמייחד את הסרט הוא האופן שבו הוא מחבר בין כמה קווי זמן דרך חפצים: תמונות, ציורים ומכתבים שמתחילים לחשוף את קורות חייה של אדל, האישה שהורישה להם את הבית. הבחירה להעמיד את הסיפור על דמויות משפחתיות שונות מאוד, לצד צוות שחקנים בולט כמו Suzanne Lindon, Abraham Wapler, Vincent Macaigne, ג'וליה פיאטון, Zinedine Soualem ו-Paul Kircher, מייצרת תחושה שהגילוי איננו רק תגלית היסטורית אלא מפגש רגשי. במרכז עומד מסלול חיים יוצא דופן: אדל שעוזבת את הבית כדי לחפש את אימה, ומוצאת את עצמה בתוך עולם האמנות התוסס של פריז בסוף המאה ה-19.
צבעי הזמן מתאים במיוחד לערב שבו בא לכם משהו שמרגיש גם אישי וגם סוחף: סרט שמזמין לצפייה עם משפחה או חברים, אבל גם עובד מצוין כצפייה שקטה לבד, בזכות קצב שמאפשר להיכנס פנימה לתוך הגילויים. אם אתם אוהבים סיפורים על זהות, ירושה וסודות שמתחילים ממקום קטן ואז מתרחבים, זה בדיוק הטון לחפש. קחו כוס משהו חם, שבו נוח, ותנו לרמזים מהבית הנטוש להוביל אתכם עד פריז של סוף המאה ה-19.
