צעצוע של סיפור (1995) הוא קומדיית אנימציה הרפתקנית שמרגישה כמו עולם קטן שהופך לגדול ברגע שעוזבים את המסך. האווירה חמה ומצחיקה, עם קצב שמחזיק אותך ערני לאורך 81 דקות, ועם לב שמופיע דווקא ברגעים שבהם הצעצועים צריכים להתמודד עם פחדים, קנאה וגעגוע. העלילה נעה בין שתי דמויות מרכזיות: וודי, הקאובוי הוותיק והאהוב של אנדי, ובאז שנות אור, צעצוע חדש ומשוכלל שמאמין בכל מאודו שהוא לוחם חלל נועז. מהר מאוד זה הופך למאבק על המקום בחיים של הילד, ואז גם למבחן של חברות כשגורל מפתיע מכניס אותם להרפתקה.
מה שהופך את הסרט למומלץ הוא השילוב בין יצירה של יוצר אחד שמבין היטב את השפה של אנימציה והרפתקה, לבין צוות דיבוב שמכניס אישיות מיידית לכל דמות. ג’ון לאסטר שולט בכיוון, וטום הנקס וטים אלן מובילים את הדינמיקה בין וודי לבאז בקומדיה חדה וברגש שמתחבא מתחת להומור. אליהם מצטרפים דון ריקלס, ג’ים וורני, וולאס שון וג’ון רצנברגר, שמוסיפים עומק וקולות ייחודיים לעולם הצעצועים. גם המוטיב של תחרות שמתהפכת לאחדות, ושל התמודדות עם משקעי עבר כדי למצוא דרך הביתה, נותן לסיפור מסלול ברור ומספק.
הסרט מתאים במיוחד לערב משפחתי שבו רוצים משהו קליל אך לא שטחי: קומדיה שמחזיקה גם ילדים וגם מבוגרים, עם הרפתקה שמספקת מתח קטן ושחרור גדול בסוף. הוא עובד מצוין בצפייה ביחד, כשיש מי שצוחק בקול ומי שמתרגש מהקשרים בין הדמויות. אם אתם מחפשים אנימציה עם אנרגיה, לב וסיפור שמתקדם כמו משחק ילדים שמסתבך להרפתקה אמיתית, זה הזמן לתת לצעצוע של סיפור מקום במסך.
