כתום זה השחור החדש היא דרמה קומית בכלא, שמצליחה לשמור על קלילות גם כשנוגעים בנושאים כבדים. במרכז העלילה עומדת פייפר צ’פמן, אישה מהמעמד הבינוני-גבוה מקונטיקט שמתגוררת בניו יורק, שנשלחת למאסר של 15 חודשים בגלל פשע ישן: הברחת מזוודה מלאה בכסף מעסקאות סמים. מהרגע הראשון ברור שהסדרה לא מתכוונת להישאר רק עם “עונש מול חטא”, אלא להתבונן בחיכוך היומיומי בין אסירות, חוקים לא כתובים, בריתות מתחלפות וניסיונות לשרוד רגשית בתוך מערכת קשוחה.
מה שהופך את הסדרה למיוחדת הוא השילוב בין כתיבה חדה לדמויות בעלות קולות שונים. Jenji Kohan עומדת מאחורי הפרויקט, ובזכות זה מתקבלת תנועה מתמדת בין סיפורה של פייפר לבין נקודות המבט של דמויות אחרות בכלא. לצד Laura Prepon ואנסמבל שממשיך להתרחב, בולטת Alex Vause, וגם Taylor Schilling מגלמת את פייפר; Taryn Manning מופיעה כדמות מרכזית, יחד עם Tiffany “Pennsatucky” Doggett, Danielle Brooks כ-Tasha “Taystee” Jefferson, Selenis Leyva, ו-Yael Stone בתפקיד Gloria Mendoza. המוטיב החוזר הוא ההתמודדות: לא רק עם עונש, אלא עם זהות, יחסים ויכולת להסתגל כשכל יום נראה כמו גרסה חדשה של אותו מאבק.
הסדרה מתאימה לערב שבו בא לכם משהו שמחזיק גם מתח וגם הומור, בלי לוותר על עומק רגשי. היא עובדת מצוין לצפייה עם חברים או בן או בת זוג, כי הדינמיקה בין הדמויות מזמינה דיון ושאלות על בחירות, נאמנויות והשלכות של מעשים מהעבר. אם אתם מחפשים סדרה של כ-60 דקות לפרק, עם שישה עונות וסך של 78 פרקים, שיכולה להיכנס לרוטינה של צפייה ממכרת, זה מקום טוב להתחיל.
