מתכווצים היא סדרת דרמה־קומית שמסתכלת על אבל דרך עדשה יומיומית, לא מתייפייפת ולא מחפשת פתרונות קסם. ג’ימי, גבר שמתקשה לשחרר את מותה של אשתו, ממשיך לתפקד כאב, כחבר וכפסיכולוג, אבל משהו פנימי נשבר לאט. במקום להתכנס, הוא מחליט לנסות גישה חדשה: כנות אכזרית, בלי סינון, כזו שמסירה את שכבת הנימוס שמגינה על כולם. האווירה מתנדנדת בין כאב אמיתי לצחוק מריר, כשהסדרה בוחנת מה קורה כשאמת הופכת לכלי ולא למצפן.
מה שהופך את מתכווצים למעניינת הוא השילוב בין כותבים שיודעים לחדד דמויות לבין ליהוק שמחזיק טווח רגשי רחב. ברט גולדשטיין, ג’ייסון סיגל וביל לורנס בונים סיטואציה שבה כל החלטה של ג’ימי גוררת תגובת שרשרת—בבית, בחברות ובמקצוע. ג’ייסון סיגל מוביל את הסיפור בנוכחות שמצליחה להפוך את הכנות שלו גם למעוררת אי־נוחות וגם להבנה אנושית. לצידו האריסון פורד, ג’סיקה ויליאמס, לוק טני, מייקל אוריה ולוקיטה מקסוול מעניקים עומק לדינמיקות סביבו, כך שהסדרה לא נשענת רק על רעיון פרובוקטיבי אלא על אנשים שמסתבכים איתו.
הסדרה מתאימה במיוחד לערב שבו בא לכם משהו אינטליגנטי ומצחיק־מריר, עם דחף לחשוף את מה שבדרך כלל נשאר מאחורי דלתיים סגורות. היא תופסת את הראש והלב יחד: מצד אחד יש כאן קומדיה של התנהלות, ומצד שני מניע רגשי שמסביר למה זה קורה. אם אתם אוהבים דרמות שמדברות בשפה של בחירות קשות, ורוצים להיכנס לסיפור על אבל, אחריות וגבולות—מתכווצים היא בחירה טובה להתחיל ממנה ולתת לה להוביל.
