נשים בכחול היא דרמת פשע תקופתית שמתחילה בסיפור שנראה כמו מרד נגד הנורמות, אבל מהר מאוד מתברר שהוא גם משחק תודעתי של המערכת. ב-1971 ארבע נשים קוראות תיגר על גישה שמרנית ומצטרפות ליחידת הנשים הראשונה במשטרת מקסיקו. האווירה נשענת על מתח מתמשך בין אידאלים לבין מציאות קשוחה: מצד אחד חלום על שינוי, מצד שני עולם שבו כל צעד נבחן דרך עדשה של כוח, תדמית וחשד.
מה שמייחד את הסדרה הוא שילוב בין דינמיקה של צוות נשי לבין מנגנון חקירה שנשען על תעלומה הולכת ומסתבכת. היוצרים Pablo Aramendi ו-Fernando Rovzar בונים על רעיון חד: מה שנפתח כיחסי ציבור מתברר ככיסוי שמסיח את דעת התקשורת מרוצח סדרתי. השחקניות והאנסמבל מחזיקים את הסיפור כשהדרמה האישית והמקצועית מתערבבות עם לחץ של עוד ועוד מקרי רצח. את מרכז העלילה מאכלסים Bárbara Mori, Ximena Sariñana, Natalia Téllez, Amorita Rasgado לצד Miguel Rodarte ו-Leonardo Sbaraglia, כך שהחקירה מקבלת גם פנים אנושיות וגם חיכוך עם דמויות סמכותיות ומורכבות.
נשים בכחול מתאימה לערב שבו בא לכם דרמת פשע עם שכבות: גם מאבק על מקום ועל קול, גם תעלומה שמתקדמת בקצב של חשיפה. היא נכנסת טוב לצפייה עם חברים או עם בן או בת זוג, כי יש בה הרבה נקודות לדיון על מניעים, על מה שמסתירים ועל המחיר של אמת מאוחרת. אם אתם אוהבים סיפורים שבהם צוות מתגבש מתוך צורך, ולא רק מתוך תכנון, כדאי להתחיל כבר בפרקים הראשונים ולתת לסדרה להוביל אתכם עד לפענוח.
