מומיה הוא סרט אימה ומסתורין שמתחיל בנקודת זמן שמרגישה כמו חור שחור: קייטי, בתה הצעירה של עיתונאית נעלמת במדבר ללא עקבות. שמונה שנים חולפות, והעולם של המשפחה מתהפך כשמשהו בלתי מוסבר חוזר הביתה. האווירה נשענת על מתח איטי ומדיד, כזה שמייצר תחושת חוסר שליטה, ומטפל בשאלות מטרידות יותר מאשר בפחדים רגעיים. המדבר ברקע, היעלמות ארוכת שנים, והחזרה הביתה הופכים לתערובת שמכבה את האפשרות ל”המשך רגיל”, ומציבה את הצופים בתוך סיוט שמתחפש לאיחוד משפחתי.
מה שמחדד את ההרגשה הזו הוא שילוב בין כיוון בימוי של לי קרונין לבין צוות שחקנים שמחזיק דרמה לצד אימה. ג’ק ריינור, Laia Costa, May Calamawy, Natalie Grace, Shylo Molina וביליה רוי יוצרים פסיפס של תגובות אנושיות: הלם, ניסיון להבין, והידרדרות מהירה לתוך מצב שבו כל תשובה מרגישה כמו עוד סימן לשאלה. המוטיב המרכזי ברור: משפחה שמנסה לאחות קרעים, אבל המציאות מחזירה אותה אל עבר טראומטי שלא נפתר. כתוצאה מכך, הסרט עובד טוב במיוחד כשהוא מתמקד בהתפוררות רגשית ובמחיר של חזרה לאותו מקום שבו הכול נסגר.
מומלץ לצפות במומיה בערב שקט שבו בא לכם להישאב לתוך מתח שמצטבר, לא לתוך אקשן שמוחק מחשבה. זה סרט שמתאים לצפייה עם חבר או בן משפחה שמעריך סיפורי מסתורין עם משמעת דרמטית, ושאפשר לדבר עליו תוך כדי ולא רק אחרי. אם אתם אוהבים אימה שמתחילה בשקט, הולכת ומסתחררת סביב היעלמות וחזרה בלתי מוסברת, זה בדיוק הזמן להדליק.
