רוקטמן הוא סרט מוסיקה עם לב דרמטי, שמכניס אתכם לתוך סיפור הפריצה של אלטון ג’ון דרך שפה קולנועית גדולה מהחיים. האווירה רועשת ומוארת, אבל לא רק חגיגית: היא נעה בין רגעי התעלות לבין תחושות יותר חשופות, כאילו הדמויות והקצב של המוסיקה מובילים גם את הרגש. זה סרט שמרגיש כמו ביוגרפיה שמעדיפה לנשום דרך סצנות, סגנון ותחושה, ולא רק דרך כרונולוגיה מסודרת.
מה שהופך את רוקטמן למומלץ הוא שילוב של צוות יצירתי ושחקנים שמסוגלים להחזיק גם את הדימוי הבימתי וגם את הצד האנושי. טארון אגרטון מוביל בתפקיד המרכזי, לצד ג’יימי בל וג’מה ג’ונס, עם ריצ’רד מאדן וברייס דאלאס הווארד בתפקידי מפתח. מאחורי המצלמה ניצב לי הול, מה שמסביר למה הסרט נוטה לגישה בימתית ורגשית: הוא לא מסתפק בלהציג את הדמות, אלא מנסה להפוך את המסע שלה לחוויה תנועתית ומוסיקלית. לאורך 121 דקות, הסרט שומר על קצב שמרגיש עשיר ומרהיב, ובמקביל מכוון למקום אנושי יותר, גם כשהוא “גדול”.
רוקטמן מתאים במיוחד לערב שבו בא לכם משהו שמערבב מוסיקה ודרמה בלי להתפשר על ויז’ואל ואנרגיה. זה סרט טוב לצפייה בזוג או עם חברים שאוהבים סיפורים עם נוכחות, או כשבא לכם להיכנס לעולם של אמן דרך נקודת מבט קולנועית אינטנסיבית. אם אתם מחפשים סרט שמבטיח גרסה אנושית ולא מצונזרת לסיפור הפריצה, זה הזמן להדליק ולתת לו לקחת אתכם.
