מלפיסנט 2: אדונית הרשע הוא סרט פנטזיה והרפתקאות עם לב משפחתי, שמחזיר אותנו אל הביצות הקסומות ואל הדמויות שגדלו סביבן. האווירה נשארת אפלה־פיוטית, אבל פחות מתמקדת רק באיום ויותר בתהליך: איך מערכת היחסים בין מלפיסנט לאורורה מתפתחת לאורך זמן, ומה קורה כשכבר לא מדובר רק בנקמה או בגורל שנחתם, אלא באחריות ובבחירות. העלילה נעה בין רגעי קסם לבין מרחב של סכנה מתקרבת, ומציירת עולם שבו קללה אחת לא מסתיימת כשנגמרת נקודת ההשקה שלה, אלא ממשיכה להדהד.
מה שהופך את הסרט למומלץ הוא השילוב בין צוות שחקנים מוכר לבין המשך ישיר של הקונפליקט הרגשי. אנג’לינה ג’ולי חוזרת לתפקיד מלפיסנט, ולצידה אל פאנינג כאורורה, כך שהדינמיקה בין השתיים נשארת בלב הסיפור. מישל פייפר מוסיפה שכבה של סמכות ונוכחות מלכותית, בעוד האריס דיקינסון, צ’יווטל אג’יופור ו־אד סקראן מכניסים דמויות שמרחיבות את הזירה אל מעבר לביצה עצמה. לפי התקציר, הסרט בונה את הקסם סביב בריתות חדשות מול יריבים חדשים, וממשיך לחקור את מערכת היחסים המורכבת בין פיה בעלת הקרניים לבין המלכה לעתיד, כשהמטרה המשותפת היא להגן על הביצות ועל היצורים הקסומים שחיים בהן.
הסרט מתאים במיוחד לערב שבו בא לכם משהו עם דמיון רחב, אבל גם עם רגש ברור וקצב הרפתקני. הוא עובד טוב כצפייה משפחתית, בזוג או עם חברים שמתחברים לפנטזיה שמערבבת בין עולם של יצורים קסומים לבין דרמה של נאמנות והגנה על בית. אם אתם אוהבים סיפורי אגדה שממשיכים להתעכב על היחסים בין דמויות ולא רק על אפקטים וסכנות, מלפיסנט 2: אדונית הרשע הוא בחירה מצוינת לערב צפייה בבית.
