הפיר הוא דרמה עם נגיעות מדע בדיוני שמתרחשת בתוך כלא שנבנה כמו מגדל רב קומות. הרעיון המרכזי פשוט ואכזרי: מעלית יורדת עם האוכל לכל הקומות, ומי שיושב גבוה יותר יכול “לחטוף” את מנתו כרצונו, בעוד שבקומות התחתונות נותרות שאריות עלובות. האווירה בהתאם—לא רק מתח כלוא בין קירות ומסדרונות, אלא תחושת חוסר צדק שמחלחלת לאט, עד שהיא הופכת למאבק ממשי.
מה שמייחד את ההפקה הוא הדרך שבה היא הופכת את המבנה עצמו למנגנון של שליטה. אדם אחד מנסה לחולל מהפכה בשיטה הלא-צודקת הזו, והסיפור לא מתעלם מהמחיר: ההתנגדות שהוא נתקל בה צפויה, כי המערכת בנויה כך שתגן על עצמה. לצד הבימוי של Elena Ruiz, צוות השחקנים המרכזי כולל את Ivan Massagué, Antonia San Juan, Zorion Eguileor, Emilio Buale, Alexandra Masangkay ו-Zihara Llana—והם נותנים לגוף הקולקטיבי של הכלא פנים, קולות ועמדות. הסרט הוקרן בפסטיבל טורונטו וזכה בפרסים, והוא גם מועמד ל-3 פרסי גויה, בהם לבמאי ביכורים ולתסריט מקורי, מה שמרמז על אמירה קולנועית מגובשת ולא רק על רעיון מסקרן.
הפיר מתאים במיוחד לערב שבו בא לכם סיפור אינטנסיבי שמערב מחשבה חברתית עם אימה בדיונית. זה סרט שכדאי לצפות בו עם מי שאוהב דיונים על כוח, סדרים ומנגנוני עוול—כי אחרי הסרט קשה להשאיר את זה מאחור. קחו 95 דקות של ריכוז, כבו רעשי רקע, ותנו למגדל הזה להחזיק אתכם עד שהמהפכה כבר לא נשארת תיאוריה.
