פליבאג היא סדרת קומדיה-דרמה שמתרחשת בלונדון, עם קצב מהיר וטון שמתחלף בין חדות רגשית לצחוק שנשמע כמעט כמו הגנה עצמית. פיבי וולר-ברידג' מגלמת צעירה אנרגטית ומבולבלת, שנאלצת להמשיך לחיות אחרי טרגדיה אישית שחוותה לאחרונה. העלילה לא מנסה להחליק כאב למשהו נעים; היא מציגה אותו דרך התנהלות קיצונית, דיבור ישיר, ומפגשים שמערבבים אינטימיות עם בלבול, אשמה ותקווה לשקט. זה עולם עירוני, קומי במבנה שלו, אבל דרמטי במה שמסתתר מתחת לכל רגע.
מה שהופך את פליבאג למיוחדת הוא האופן שבו היא משתמשת בדמות הראשית כדי לחשוף סתירות. פיבי לא רק “מסתבכת” — היא גם מנסחת, דרך הרצאות על פמיניזם, מחשבות שמנסות לעשות סדר בעולם של יחסים סבוכים. שאן קליפורד ואנדרו סקוט משלימים את הפסיפס עם דמויות שמעמיקות את המתח בין מה שנאמר לבין מה שנעשה, במיוחד סביב הקשרים המשפחתיים: אביה ואחותה, לצד בן זוג שמולו נוצרת התעללות רגשית. כל זה נאסף לשתי עונות בלבד, 12 פרקים, שמרגישים ממוקדים למרות שהם נוגעים במגוון כואב של נושאים.
הסדרה מתאימה למי שמחפש ערב שמערב בין צחוק לאי נוחות, כזה שלא מרפה אחרי הפרק הראשון. היא במיוחד טובה לצפייה כשיש מצב רוח של סקרנות רגשית ורצון להיחשף לדמות שאינה “מיישרת קו” עם מוסכמות, אלא מתמודדת בדרכים לא צפויות. מומלץ לצפות יחד עם אדם שמוכן לשיחה אמיתית על יחסים, גבולות ושפה של כוח — או, אם בא לכם לבד, אז עם ראש פתוח ויכולת להכיל מורכבות.
