הכפיל הוא אקשן-קומדיה שנעה בין עולם של פעלולים עתירי סיכון לבין משחקי יחסים, אובססיות ויחסי כוח מאחורי הקלעים. העלילה עוקבת אחרי קולט סיברס, פעלולן ותיק שמנסה להתחיל מחדש ולהתמקד בבריאות הפיזית והנפשית, רק כדי להיגרר חזרה לתעשייה כשהכוכב הבינלאומי של סרט אולפנים ענק נעלם מהסט. האווירה מתפתחת בהדרגה: מתחילים עם תחושת “סידור עבודה” תחת לחץ, וממשיכים לתוך שכבת מסתורין שהופכת את כל מה שנראה כמו תקלה מקצועית למשחק מסוכן הרבה יותר.
מה שהופך את הסרט למומלץ הוא השילוב בין צוות שחקנים חזק לבין כיוון בימוי שמבין מתי להדק את הקצב ומתי לתת לקומדיה לנשום. ראיין גוסלינג מגלם את קולט באופן שמאפשר לראות את המתח בין רצון לפרוש לבין הצורך להמשיך להילחם על מקומו; אמילי בלאנט וג’ודי מורנו מוסיפות דינמיקה רגשית שמערבבת נוסטלגיה עם תסכול, בעוד אהרון טיילור-ג’ונסון, האנה וודינגהם, טרסה פאלמר ו-Stephanie Hsu מעצבים סביבת סט מהודקת עם דמויות שמקדמות אינטרסים. גם העובדה שהסיפור נסמך על פעלולים נועזים ומסוכנים, לצד ניסיונות מוגבלים “להקסים” בחזרה אל הלב של חברתו לשעבר, נותנת לסרט מנוע כפול: פעולה שמושכת קדימה ויחסים שמסבירים למה זה בכלל משנה.
הכפיל מתאים במיוחד לערב שמחפש שילוב של מתח קליל עם אקשן משעשע, בלי יותר מדי כובד. זה סרט שכדאי להדליק כשבא לכם לצפות במישהו שמנסה להתרחק מהתעשייה, אבל נגרר לתוכה שוב בדיוק ברגע הלא נכון, עם מסתורין שמתרחב ככל שהזמן מתקדם. צפייה טובה במיוחד בזוג, עם חברים שאוהבים סרטי אקשן-קומדיה מהסוג שמחזיק גם סיפור וגם קצב.
