לזמן את הרוע 4: הפרק האחרון הוא סרט אימה שמכוון לספוג את הצופים באווירה של חקירה מצמררת והרבה אי־נוחות מצטברת. זה לא רק עוד “קפיצת מדרגה” של פחדים, אלא המשך שמחזיר אותנו ליקום שמבוסס על דינמיקה בין אנשים שמנסים להבין את הבלתי־הסבר, לבין כוח שנראה עקשן מכדי להיעלם. כבר מההיכרות הראשונית מרגישים שמדובר בפרק שמבקש לסגור מעגל, עם תחושה של לחץ הולך וגובר ככל שהעל־טבעי תופס יותר מקום.
מה שהופך את הסרט למומלץ הוא קודם כול החזרה של פטריק וילסון ושל ורה פרמיגה לנעליהם של אד ולוריין וורן. השילוב שלהם מייצר תחושה של ביטחון מקצועי לצד פגיעות אנושית, והאימה מקבלת אופי “חקירתי” יותר מאשר רק אפקטים. לצדם נמצאים Mia Tomlinson, Ben Hardy, Rebecca Calder ו-Elliot Cowan, שמוסיפים שכבות של דמויות בתוך המרחב שבו הגבולות בין מציאות לסיוט מתחילים להיטשטש. הבמאי Peter Safran מוביל כאן קצב שמרגיש בנוי נכון ל-135 דקות של מתח מתמשך, עם כוונה ברורה להחזיר את הצופים לאותה אנרגיה של יקום מוכר.
הסרט מתאים במיוחד לערב שבו בא לכם אימה רצינית, כזו שמעדיפה לבנות פחד דרך אווירה וסיטואציות מאיימות ולא רק דרך רעש. כדאי לצפות בו עם חבר או שניים שממש נהנים לשבת קרוב למסך, כי זה מסוג הסרטים שגורמים לך לשאול שאלות תוך כדי צפייה. אם אתם מחפשים סגירה מצמררת ליקום אימה אייקוני, זה זמן טוב להדליק את האורות ולתת לסרט לעשות את שלו.
