עיניים עצומות לרווחה הוא דרמה פסיכולוגית עטופה במתח ובמסתורין, שמתחילה בערב חג מולד נוצץ בניו יורק ומסתעפת אל תוך מסע של משיכה, קנאה וסקרנות מינית. טום קרוז מגלם רופא, ניקול קידמן את אשתו, בעלת גלריה; אחרי בילוי במסיבה בביתו של איש עשיר, פלירטוטים נפרדים פותחים ביניהם שאלות שמסרבות להישאר בגדר שיחה. העלילה מתקדמת בהדרגה, מן החיים הזוגיים המוכרים אל עולם לילי שבו הגבולות נעשים פחות ברורים. האווירה אלגנטית ומטרידה, והמתח נבנה לא פחות ממה שנותר לא ידוע.
סטנלי קובריק מעבד כאן באופן חופשי נובלה של ארתור שניצלר, ומעביר את סיפורה לניו יורק של ימינו. המעבר הזה מעניק לסיפור המפגש בין תשוקה, זוגיות ומעמד חברתי תחושה עירונית ועכשווית, בלי לוותר על המרחק המסקרן שבין מה שהדמויות אומרות לבין מה שהן מבקשות. קרוז וקידמן במרכז, ולצדם סידני פולאק, מארי ריצ'רדסון, ראדה שרבדז'יה וטוד פילד. נקודת המוצא של הסרט אינה רק ההרפתקאות המיניות, אלא גם האופן שבו פלירטוט או פנטזיה יכולים לערער את הביטחון בתוך קשר. האורגיה ההמונית שבשיא העלילה מרחיבה את המסתורין, אך גם משאירה את המבט ממוקד בתגובות ובתהיות של הדמויות.
עם אורך של 159 דקות, זה סרט שמתאים לערב שבו יש סבלנות להיכנס בהדרגה לאווירה ולתת לשאלות להישאר פתוחות. הוא עשוי להתאים למי שמחפש דרמה למבוגרים עם מתח שקט, עניין ביחסים זוגיים, או סיפור שחוקר את הפער בין נאמנות לתשוקה בלי למהר לספק תשובות פשוטות. כדאי לצפות בו כשאפשר להתרכז, לבד או עם בן או בת זוג, ואחר כך להמשיך לדבר על מה כל אחת מהדמויות באמת רצתה. אם מתחשק לכם סרט שמעדיף אי־נוחות וסקרנות על פני פתרון קל, עיניים עצומות לרווחה מזמין להיכנס אל תוך הלילה שלו.
