האירי הוא דרמת פשע היסטורית של מרטין סקורסזה, שמרגישה כמו עדות מצולמת לעולם האפל של הפשע המאורגן באמריקה אחרי מלחמת העולם השנייה. הסרט מתפרש על פני עשרות שנים, וכבר מההתחלה ברור שהוא לא בנוי רק סביב אירוע אחד, אלא סביב הצטברות של קשרים, נאמנויות ושברים. נקודת המבט של פרנק שירן, יוצא צבא ונוכל ורוצח שכיר, הופכת את הסיפור לאינטימי גם כשהוא מתרחב לממדים של תעשייה שלמה: מסדרונות, החלטות קטנות שמובילות לתוצאות גדולות, והאופן שבו הכוח נשמר דרך פחד ושתיקה.
מה שהופך את האירי למומלץ במיוחד הוא האנסמבל החזק והאופן שבו הוא מעגן את התקופה בדמויות בעלות משקל. רוברט דה נירו, אל פצ'ינו וג'ו פשי מובילים את הסרט, לצידם Ray Romano, Bobby Cannavale ו-Anna Paquin. הבחירה להתמקד בפרנק, ולהראות את הדינמיקה הפנימית של העולם הזה דרך עיניו, מחדדת את המתח בין האדם שמבצע לבין המערכת שמזינה אותו. המוטיב המרכזי הוא חוט הזמן: איך אותו עולם ממשיך לייצר יריבויות וקשרים, גם כשחולפות שנים, וגם כשהתעלומה הגדולה של היעלמות ג'ימי הופה עומדת ברקע.
האירי מתאים לערב שבו בא לכם סרט רציני, אפל ומורכב, כזה שמחזיק עניין גם לאורך 209 דקות בלי למהר לשיא הבא. זה סרט טוב לצפייה עם חבר או בת זוג שאוהבים שיחות אחרי: מי הבין מה ומתי, ואיך פוליטיקה וכוח משתלבים בתוך הפשע המאורגן. אם אתם מחפשים דרמת פשע היסטורית שמספרת סיפור לאורך זמן ומצליחה להישאר ממוקדת גם כשהיא נוגעת בכמה שכבות, זה בהחלט כיוון טוב לערב צפייה.
