לוגאן: וולברין (2017) הוא סרט אקשן שמערב גם דרמה ומדע בדיוני, עם אווירה כבדה ואינטימית יותר ממה שמצפים בדרך כלל מז’אנר גיבורי העל. בשנת 2029, כשמוטאנטים כמעט ונעלמו, לוגאן חי בשולי החברה: מבודד, שוחק מבפנים, ומנסה להסתדר באמצעות שגרה של שתייה במקום מסתור על גבול מקסיקו ועבודה כנהג להשכיר. בתוך השממה הזו, הסרט מתמקד לא רק בקרבות ובכוחות, אלא במצב נפשי מתפורר ובמחיר של הישרדות.
מה שמייחד את היצירה הוא השילוב בין צוות שחקנים שמחזיק את הסיפור על כתפיו לבין הגישה הדרמטית שמלווה כל מהלך. יו ג’קמן מוביל את הסרט בתפקיד הראשי, לצד דאפנה קינן בתור הילדה יוצאת הדופן שמציתה את העלילה. לצידם מופיעים פטריק סטיוארט, אליזבת רודריגז, בויד הולברוק וסטיבן מרצ’נט, והנוכחות שלהם מעניקה לסיפור שכבות של פחד, נאמנות ואובדן. גם הבימוי של Lauren Shuler Donner מורגש: במקום להסתפק במנועי אקשן, הסרט בונה מתח סביב “המשימה” והאחריות שלוגאן נגרר אליה, עד שהעבר חוזר בדמות כוחות אפלים שנאלץ להתמודד איתם.
הסרט מתאים במיוחד לערב שבו רוצים דרמה עוצמתית עם אקשן שמגיע בזמן ולא סתם בשביל אפקטים. זה סרט שכדאי לראות כשבא לכם להיכנס לעולם מרוחק, אפור ורגשי, עם קצב שמוביל דרך החלטות קשות יותר מאשר דרך ניצחונות קלילים. מומלץ לצפייה לבד למי שמחפש שקיעה רגשית, או עם חבר/ה שמתחברים לסיפורים על דמויות פצועות שמנסות למצוא משמעות ברגעים האחרונים.
