מידסומר הוא סרט אימה-דרמה של Ari Aster משנת 2019, שמתחיל במקום שמרגיש כמעט פסטורלי מדי. דני וכריסטיאן, זוג צעיר שנמצא על סף פרידה, נקלעים לטרגדיה שמטלטלת את דני ומובילה אותה להצטרף לטיול של פעם בחיים עם כריסטיאן וחבריו. הפסטיבל בכפר שבדי מרוחק מוצג בתחילה כמשהו חמים, שקט ומואר, כזה שבו השמש לא שוקעת. אבל מהר מאוד מתברר שהשקט הזה הוא מסכה: מה שנראה כמו שלווה של קיץ מתחלף לסיוט שמתפתח לאור יום, בלי אפשרות להסתתר מאחורי חושך או הפסקות.
מה שמייחד את הסרט הוא שילוב בין דרמה רגשית לבין איום הולך ומתגבר, ובחירה של מרחב שמסרב להיות “מפחיד” במובן הקלאסי. Ari Aster בונה את המתח סביב הדינמיקה של הדמויות ותחושת חוסר האונים שלהן בתוך טקסיות חברתית זרה, והמיקוד בשחקנים המרכזיים עושה את זה מוחשי: Florence Pugh מובילה את הסיפור דרך נקודת שבירה אישית, לצידה Jack Reynor, Vilhelm Blomgren, William Jackson Harper ו-Will Poulter, עם Ellora Torchia שמוסיפה נוכחות משמעותית ליקום המוזר שנפתח מולנו. זה סרט שמרגיש כמו התמסרות הדרגתית למה שלא אמור להיות מובן, אבל עדיין מתעקש להיות אמיתי.
מידסומר מתאים במיוחד לערב שבו בא לכם לצפות במשהו שמערב מצב רוח כבד עם מתח שמצטבר לאט, בלי קפיצות או פתרונות מהירים. זה סרט שכדאי לראות עם מי שמוכן להישאר בתוך אי-נוחות לאורך זמן, או אפילו לבד אם אתם אוהבים להיכנס לעולם שמטריד גם אחרי שהכתוביות עולות. קחו נשימה, תנו לסיפור להתגלגל בקצב של הקיץ השורר, ותנו לעצמכם להיקלע לתוך הסיוט שמתגלה דווקא באור.
