אגדות מורטל קומבט: קרב הכלוב משייטות בין אנימציה, אקשן ופנטזיה, עם אווירה שמרגישה כמו הוליווד של שנות ה-80 שנצבעה מחדש בצבעים אפלים יותר. הסרט נפתח כשהגיבור, ג'וני קייג', מנסה לעשות את המעבר מכוכב אקשן לשחקן מהרשימה, אבל ברגע שהדבר הבסיסי ביותר נופל לו מהידיים—היעלמותה של השחקנית שלו מהסט—הסיפור מתגלגל לכיוון אחר לגמרי. במקום סט צילום נוצץ, הוא מוצא את עצמו בתוך עולם של צללים, סכנה והונאה, שמוביל למסע רצוף התמודדות מול מה שמסתתר מתחת לפני השטח של עיר החלומות.
מה שמייחד את הסרט הוא השילוב בין קו עלילתי “תעשייתי” לבין פנטזיה מאיימת שמקבלת תנופה מלאה. ג'וני קייג' לא רק נאבק פיזית, אלא גם נגרר לתוך מציאות שבה הסטנדרטים של הוליווד לא עובדים, וכל צעד הוא ניסיון להבין מי באמת שולט בכללים. מבחינת צוות, הסרט נשען על קוליות מוכרת ומגוונת: ג'ואל מקהייל מוביל את הדמות, לצידו ג'ניפר גריי, דיוסן בראון, גריי דליסל, רובין אטקינס דאונס וזֶהרה פזאל. הבימוי של גילברט גוטפריד מוסיף נופך שמרגיש חד ומודע לעצמו, במיוחד כשמערבבים בין שאיפות לבין סיוטים אורבניים.
זה סרט שמתאים לערב שבו אתם רוצים קצב גבוה, דמיון פרוע והרבה אקשן, אבל גם עם שכבה של דרמה על אופן שבו תעשייה יכולה להפוך למלכודת. הוא עובד מצוין לצפייה עם מי שאוהב פנטזיה אפלה ואנימציה שמרגישה “מלאת תנועה”, ויכול להיות בחירה טובה גם כשבא לכם משהו שמתחיל במקום מוכר—וממשיך למקומות הרבה פחות בטוחים.
