מראה שחורה היא סדרת דרמה שמטיילת בין מדע בדיוני ופנטזיה, אבל לא מחפשת אפקטים לשם אפקטים. האווירה שלה קרה ומדויקת, כמעט לוחצת: הטכנולוגיה אינה רק כלי ברקע, אלא מנגנון שמשנה הרגלים, יחסים ותפיסת מציאות. הרעיון המרכזי פשוט ועקבי לאורך כל הפרקים: הצד האפל של הרומן שלנו עם הטכנולוגיה, כפי שהוא משתקף בחיים בעידן המודרני. הסדרה מחזיקה מראה, אבל לא כדי להראות יופי.
מה הופך את מראה שחורה למיוחדת היא הגישה המבנית והחדה שלה. בעונה הראשונה, שלושת הפרקים עומדים כל אחד בפני עצמו כסיפור נפרד, ממש כמו שלושה סרטים קצרים, וכל אחד מציע אינטרפרטציה קיצונית אחרת על חיים בעידן שבו אובססיה ואחיזה במציאות הולכות צעד אחד קדימה. היוצר Charlie Brooker מוביל את ההסתכלות הזאת כך שהכול מרגיש קשור: טכנולוגיה משנה כל אספקט, והמידע הופך נגיש לכולם, ואז מתברר מה המחיר. המוטיב של המסכים חוזר כמשפט חזותי שחוצה בין הסיפורים: בכל בית, על כל שולחן, בכל יד יש מראה שחורה של הקיום שלנו במאה ה-21.
הסדרה מתאימה במיוחד לערב שבו רוצים משהו אינטליגנטי, לא קל לעיכול, שמחזיק את הראש גם אחרי שמכבים את המסך. היא טובה לצפייה לבד כשמחפשים מחשבה מטרידה וממוקדת, או עם חברים לדיון קצר בסוף כל פרק על מה בדיוק השתבש ועל מה זה מזכיר. עם 4 עונות ו-18 פרקים קצרים יחסית של כ-55 דקות, אפשר גם לבנות צפייה מדורגת, ולהשאיר מקום לעוד סיפור ועוד תרחיש.
