ריי דונובן היא סדרה שמרגישה כמו דרמה עירונית צמודת-קרקע עם קצב מהיר, שבה כל פרשה של לקוח מסתבכת מהר לכיוון של משפחה, אשמה וסודות. היא מתאימה במיוחד למי שאוהב דמויות אפורות שמנסות לסדר את העולם תוך כדי שהעבר שלהן חותר תחתיהן, ובמצב רוח של מתח פסיכולוגי ולא של פתרונות נקיים. אם בא לך לוס אנג’לס נוצצת אבל עם מחיר כבד מאחוריה, זה בדיוק המקום.

אם אתם רוצים אנימה שמצליחה לשלב התפתחות רגשית עם הומור קליל, נארוטו שיפודן הוא בחירה מצוינת: החלק הזה שבו נארוטו וסאקורה חוזרים לריצה אחרי סאסקה מרגיש גם כמו המשך טבעי וגם כמו התחלה חדשה, עם אקשן שמתקדם מהר וקרבות שיש בהם סיפור. זה מתאים במיוחד למי שאוהב לראות דמויות גדלות לאורך זמן ורוצה שמצד אחד תהיה תחושת משפחה בתוך הכפר ומצד שני איום ברור שמתחיל להסתעף עם האקטסוקי. מצב רוח מומלץ: ערב שבו בא לכם גם להתרגש וגם להישאב להרפתקה רצינית בלי לעצור באמצע.

שקרניות קטנות: הפרפקציוניסטיות היא סדרה שמרגישה כמו מתח פסיכולוגי עטוף בשכבת יופי מזויף בבייקון הייטס: כל פרק נותן עוד רמז לסוד, אבל גם דוחף אותך לחשוב מי באמת מסוגל לשקר בלי למצמץ. היא מתאימה במיוחד כשבא לך דרמה עם פשע ומסתורין, דמויות עם מניעים מורכבים וקצב שמחזיק את המתח גם בין הרגעים השקטים. מצב רוח מומלץ: ערב שבו רוצים להרגיש דופק עולה כשכל אליבי מתחיל להיסדק.

יופי מסוכן הוא סרט אימה-מדע בדיוני שמרגיש כמו מבחן מוסרי ולא רק פחדים: הרעיון של שבוע עם הגרסה המשופרת ושבוע בלי מתחיל כמסקרן ואז הופך למטריד ממש, עם מתח שמצטבר לאט אבל לא משחרר. מתאים במיוחד למי שאוהב/ת סיפורים על אובססיה ליופי, זהות והמחיר של שליטה עצמית, ובא לו מצב רוח של אי נוחות פסיכולוגית. אם אתם רוצים משהו חד שמערב שאלה של מי באמת שולט בגוף, זה בדיוק הכיוון.