בית הדרקון מרגישה כמו דחיסה חכמה של פוליטיקה אכזרית לתוך דרקונים, עם מתח מתמשך סביב ירושה, נאמנויות ושקרים שמבשילים לאט ואז מתפוצצים. היא מתאימה במיוחד למי שאוהב את משחקי הכס אבל רוצה לראות את נקודת ההתחלה של הסוף, במצב רוח של דרמה כבדה, תככים וקצת הרפתקה אפית. אם בא לך סדרה שמצליחה להיות גם אקשן וגם סיפור על כוח במחיר אנושי, זה בדיוק זה.

מלחמת העולמות (2019) מרגישה כמו שילוב של אימה קוסמית ודילמות אנושיות: מהרגע שהשידור מגיע, הכול מתהדק לקצב של הישרדות, ובמקביל יש מקום לשאלות הגדולות של זהות ואמון. זה מתאים במיוחד למי שאוהב מדע בדיוני דרמטי, ורוצה לצפות במתח גבוה גם כשאין ודאות ואין פתרונות פשוטים. אם בא לך מצב רוח כבד ומותח, שבו כל ניצחון קטן מרגיש זמני, זו סדרה שמחזיקה אותך צמוד למסך.

For All Mankind היא סדרה שמרגישה כמו היסטוריה חלופית עם דופק: כל עונה בונה לאט אבל בטוח מתח מדויק בין החלטות פוליטיות, הישגים טכנולוגיים ומחירים אישיים של מי שנשאב למשימה. במיוחד מתאימה למי שאוהב מדע בדיוני מבוסס-אווירה, דרמה משפחתית ורגעים של מלחמה על רקע חלל, וזורם לו לראות איך שאפתנות של מדינות מתגלגלת גם לקשרים בבית. אם בא לך מצב רוח של מתח מתמשך ומחשבה, עם תחושת התקדמות שמלווה בכאב, זו בחירה חזקה.

גודזילה מינוס אחת הוא סרט מפלצות שמרגיש גם אישי וגם אפוקליפטי: האיום הענק לא רק מרסק עיר, אלא מקבל משקל רגשי בתוך יפן של אחרי המלחמה. הוא מתאים במיוחד לערב שבו בא לך אקשן עם אימה קצבית, אבל גם סיפור שמסתכל על מחיר הפחד והתקווה. אם את/ה אוהב/ת אפקטים ויזואליים שמחזיקים רגעים של ממש, זה אחד שכדאי לראות.